בפרק השישי של שְׁכַר סוֹפְרִים מתארחת אצל שי עמית הסופרת גלית דהן קרליבך. גלית היא אחת הסופרת הבולטות ביותר בדור החדש של הספרות העברית. כזו שקראה את כולם אך כתיבתה אינה תהליך של הידמות למשהו. אי בודד בתוך מרחב הגמוני. סופרת עם קול ברור וייחודי שאינו שכפול של דבר אלא הדהוד של עצמיותה האותנטית, הנחשפת מספר לספר עם צמיחתה. נדמה כי על אף שמונת ספריה היא רק מתחממת במלאכת זיהוי המשקל הסגולי של כתיבתה. גלית נעה איתנו ברוחב לב אל ראשית הסיפור שנמסר לה, טיילה איתנו בכפר הקטן של סבתא והדריכה אותנו במבוכי השפה העברית בירושלים - כפי שהילדה, הנערה והעלמה שחיות בתוכה פיענחו אותה. על אובססיית קריאה שאיפשרה אמון בחיים ונאמנות לדת הטבעית שלה שהנה לב פתוח. על זרות בין מוסדות בהם ספרים היו עששית בנפשה כשצעדה בערפל. על אישה לוחמת בתוך אוהל אוהבים קטן, על אמא בלתי מנוצחת. גלית איפשרה לנו להתבונן איתה יחד במרחב ההתרחשויות הפרטי שלה שבין שדרות, אשדוד וירושלים (ולפרקים גוש דן רבתי). תנועה בלתי פוסקת בין הבדיון למציאות, בין החוויתי למדומין, בין השפוי להזוי, בין השגרתי לפנטסטי.